סודות ושקרים…. לפעמים קשה להציג את המציאות כפי שהיא…
הורים לפני גירושים – מה ואיך מספרים לילדים? כמה קל "למכור" תמונה לא מדויקת… להשאיר דברים מעומעמים.
אדם יקר שאיננו – כמה קשה לספר על כך שלא יחזור יותר…
מעבר דירה – איך מספרים לילדים על כך שהם הולכים להיפרד מחברים ומקום שהוא (הרבה פעמים) עוגן של יציבות וביטחון.
כניסה של בן/בת זוג חדש לחיינו – "פלישה" למקום של הורה שהיה שם קודם. איך זה ישפיע על הילדים?

לעתים יותר קל לנו "למרוח" את הפרטים, לשנות אותם קצת על מנת שיראו יותר קלים לעיכול.
אז נכון שזה יכול להקל על הרגע. אך לטווח הארוך זה גורם לנזק.
המציאות, כמו המציאות, היא דבר שמתגלה במוקדם או במאוחר.
אב שעזב את הבית, אדם יקר שכבר לא מצטרף לשום פעילות משפחתית וכו'.
סודות ושקרים פוגעים באמון של הילדים שלנו ויכולים ליצר חרדות ופחדים מיותרים.
סיפרו לי הורים על ילד שפיתח חרדות כל פעם שהוא הולך לישון. למה? כי פעם אחת הוא הלך לישון ולא ידע שמתכננים לנתח אותו בידו. הוא התעורר וגילה…
או אם שסיפרה לי על ביתה שבוחרת לספר לחברותיה שפרידת הוריה היא לא סופית ושאולי עוד יחזרו. למרות שהאבא כבר עזב את הבית וברור שהמהלך הוא אל חזור.
אז אולי באותו הרגע זה מקל על הילד לקבל את הבשורה אך לטווח הארוך המציאות טופחת על פניו בשילוב פגיעה אמתית באמון בנו.
ערך שהוא אבן יסוד במערכות יחסים בכלל ובהורות בפרט.
השאלה היא איך ומתי מבשרים את הבשורה ולא האם לספר. ילדים הם סייסמוגרפים מעולים!! הם יעלו על השקר והנזק גדול על התועלת (הרגעית).
תמיד אני אומרת לילדים שלי שמאוד קל לשבור אמון אך קשה מאוד מאוד לבנות אותו מחדש.
וזה עוד לפני שמדברים על ערכים כמו יושר ודוגמה אישית כדרך חיים…
תמיד תספרו את האמת!! בחרו את המילים שמתאימות לגיל ולסיטואציה.
חבקו והשאירו דלת פתוחה כדי לתמוך ולהכיל אך אל תתפשרו על שיח איכותי ואמין.