שאלות על ביישנות ושייכות

1-6, עד כמה החברים שלכם בכיתה מכירים אתכם?"

שאלתי בקבוצת התיכוניסטים שלי, קבוצה תהליכית של "עמותת רקפת" אותה אני מנחה. התשובה היתה חדה, ברורה וחד משמעית. 1!! "חבר'ה, אתם כולם בתיכון וכבר לא מעט זמן עם הכיתה שלכם" הקשיתי. אבל התשובות היו אחידות ומייצגות כל כך את ה"רקפות" שלנו.

– אני יושבת מאחורה. רק שלא יראו אותי.

– לא רוצה שישאלו אותי כלום. הכי טוב.

– החבר'ה בכיתה לא יודעים מי אני בכלל..

– ועוד תשובות דומות.

הביישנות, המופנמות, חוסר הביטחון והפגיעוּת שהרבה פעמים מגיעה מתוך חוויות קודמות שלא היטיבו עמם ואף גרוע מכך, מיקמו אותם מאחורה ולא רק במובן של המיקום הפיזי בכיתת הלימוד.

גיל ההתבגרות הוא הגיל שבו העולם החברתי מקבל את החשיבות הגבוהה ביותר בחיים (לרוב). שלבי ההתפתחות בגיל הזה "שולחים" את הנוער לחפש ולבנות את הזהות שלהם. לגבש את ה"אני" האישי שלהם. הרבה מהשלב הזה מתבסס בתוך "קבוצת השווים". אלה שהכי מדברים איתם בגובה העיניים.

לא פעם, אנחנו ההורים נתפסים כמבוגרים ומנותקים. לא מבינים את העולם העכשווי. שקועים בתוך מציאות ארכאית ולא רלוונטית. ומה קורה לביישנים ולמופנמים? אלה שהחרדה החברתית מנהלת אותם וקבוצת השווים כמעט לא קיימת ?לצערנו (ובעידן קורונה זה מתעצם עוד יותר), הם נשארים בבית. משחקים משחקי מחשב עם עצמם. לא נפגשים עם החבר'ה לבאולינג או גלידה. נשארים בבית.

לעיתים, שוקעים בבדידות תהומית שאנחנו ההורים יכולים לפרש כתסמיני גיל ההתבגרות הקלאסיים…

הורים בקליניקה המון פעמים מעלים את הקושי בכך שהם עובדים המון שעות והילדים לבד בבית ואין להם שליטה על מה שהם עושים. אחד המשפטים שאני חוזרת עליהם לא מעט הוא: "זה לא מה שאני לא עושה כשאני לא בבית אלא מה שאני עושה כשאני כן".

צרו קשר עם הילדים. ייזמו שיחות איתם. גם אם קשה או שאתם "מואשמים" כחופרים ונידחים פעם אחר פעם אל תוותרו. ליציאה עם הכלב, הזמינו מישהו להצטרף אליכם. ליציאה לסופר, הזמינו מישהו להצטרף. כשמקפיצים אותם, שאלו שאלות נוספות. אל תשאבו לטכני. נצלו את ההזדמנות לשאלות מעמיקות יותר. הביעו את הערכתכם להזדמנויות לשוחח ולשמוע.

אימרו שוב ושוב עד כמה חשוב לכם לשמוע אותם. היו אמיתיים וכנים. אם אנחנו לא נוביל את זה, הסיכוי שהמתבגרים שלנו ינהלו את זה הוא קטן. ונערי רקפת עוד פחות.

צרו את המציאות העכשווית המיטיבה של/עם הילדים/מתבגרים שלכם. תנהלו את זה. צרו שיח. דיאלוג. גם אם זה מעט כל פעם, זה המון המון. אבל ממש המון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s