תיווך חוויות. לימוד הכלה.

איך אנחנו יכולים לתווך לילדים שלנו את החוויות שלהם. ללמד אותם לתת לחוויות שמות/רגשות/תחושות ועוד. פשוט לשקף להם את החוויה. לחבר לה מילים ורגשות!!

קרה לי שפספסתי אירוע בבית הספר שהיה חשוב מאוד לבני הקטן. ממש לא בכוונה. התבלבלתי בשעות וכששמתי לב כבר היה מאוחר. הכאב שלי היה יותר גדול משלו. הוא "קיבל" אותי בבכי, כעס, תסכול, חוסר אונים ואני מודה…. הדמעות גם היו בעייני. חשתי את תחושותיו. חיבקתי אותו, התנצלתי אלף פעם והבעתי את הבנתי לתחושות שלו.

כבני אדם, גם אנחנו טועים. ועצם הפיכתנו להורים לא "לוקח" את זה מאיתנו… אז איך מתווכים לילדים שלנו את החוויות שלהם? ראשית, על ידי דוגמה אישית. כשאני אומרת לילדי "היום היה לי פחות טוב בעבודה", "אני קצת עצובה כי התאכזבתי מחברה טובה", "היום אני שמחה במיוחד כי השגתי מטרה שהצבתי לעצמי" אני מלמדת את הילדים שלי להתחבר לרגשות שלהם. ועוד…. ללמד אותם להביע את רגשותיהם. "לדבר" אותם. "אני מרגישה את העצב שלך", "זה ממש קשה כשמתאכזבים/לא מצליחים", "כשאתה שמח, גם אני שמחה". תחושו אותם. תנו מקום לרגשות שלהם. אל תשפטו או תבקרו אותם!! חוו יחד איתם את הרגש.

הבעת רגשות ודיבור עליהם (שיח) הם הבסיס לתקשורת בריאה ונכונה. מלמדת אותם את ה"איך" והופכת אותם ללגיטימיות. חשוב לזכור שרגשות הם אוניברסליים והכי אנושיים שיש. הם נחלת כולנו!! לא לתת להם ולנו "לחמוק" מהם. זה כלי לחיים ובונה יכולת לקיים מערכות יחסים – בגן, בביה"ס, בעבודה, בזוגיות ובכל מה שביניהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s