כבני אדם אנחנו לא חפים מטעויות… זה מה שהופך אותנו לאנושיים. לבני אדם.
אז מה קורה ואיך נוהגים כשטועים מול הילדים? (וכמובן לא רק)… פשוט מתנצלים!!
ומה הילדים לומדים מיזה? המון!!!
הם לומדים מאיתנו שגם אנחנו בני אדם ושגם אנחנו טועים. הם לומדים מאיתנו ש"מותר" להתנצל וזה לא אומר שאנחנו חלשים או פראיירים… ההפך ובגדול!!
אנחנו מלמדים אותם שלדעת להתנצל ולקחת אחריות זאת חוזקה ועוצמה.
שכשבטעות נתתי למישהו מכה בגן כשעברתי לידו וכואב לו, אפשר לגשת אליו, לשאול לשלומו ולהגיד סליחה. כשאני מאחר לחוג ומפריע לשאר הקבוצה כשאני נכנס, אפשר להגיד סליחה. כשזרקתי את הכדור ובטעות הוא פגע בילד אחר, אפשר לגשת אליו ולהגיד סליחה!!
כמה פשוט וככה חשוב!!

הדוגמה האישית היא אחד השיעורים הכי חשובים שיש לנו לתת לילדים שלנו!!
זה בא לידי ביטוי באיך שאנחנו אומרים "ערב טוב" לשומר בכניסה לקניון, באיך שאנחנו מרימים לכלוך מהרצפה (גם כשהוא לא שלנו), בכך שאנחנו אומרים תמיד את האמת (גם כשלא ממש נוח לנו), או שאנחנו מתייחסים בכבוד לקופאית בסופר (גם אם טעתה בחשבון).

זה בא לידי ביטוי בדרך בה אנחנו מתייחסים אחד לשני בבית. גם אם כעסנו אחד על השני, איבדנו סבלנות, הרמנו את הקול… לדעת להגיד סליחה.
זה מה שהם ייקחו איתם לזוגיות שלהם. ממש ככה!!
היו אתם כפי שאתם רוצים לראות את ילדיכם בעוד מספר שנים. זה יעשה את העבודה! גם אם לא במלואה כי בכל זאת…. אנחנו לא המשפיעים היחידים בחיי ילדינו.