כעס!! על מה ולמה?? איך מגיבים??
כשהילד שלנו כועס אנחנו נדרכים. כי מה?? כי קשה לנו לראות את הילדים שלנו במצבים לא נעימים/נוחים. כי אנחנו רוצים שתמיד יהיה להם טוב. ולא פעם… רגשי האשם (שלא נגמרים) מכריעים אותנו…
אז בואו נעשה סדר!!

כעס הוא רגש חשוב וחיוני להתפתחות תקינה. הוא רגש לגיטימי בתוך עולם הרגשות שלנו.
השאלה היא בעוצמות, בתדירות ובכלים להתמודד – של הילדים, אבל גם שלנו!!
התפקיד שלנו כהורים הוא להציב גבולות. במצבים של כעס, תפקידינו הוא להכיל, לתמוך, לכוון, לעזור להתמודד, להקשיב, לאהוב ולקבל.
לא למנוע ובטח לא לפתור!! כי מה לעשות, כעס הוא חלק מהחיים ועדיף שילמדו להתמודד כשאנחנו בסביבה ולא לבד.
איך? ע"י שיקוף המצב, אמפתיה ורגישות.
זה נשמע ככה: "אני מבינה שאתה ממש כועס, אתה רוצה להסביר לי למה?" או "עצוב לי לראות אותך כל כך כועסת, יש משהו שאני יכולה לעזור?" או "אני מבינה את הכעס שלך, זה לא נעים לשמוע לא אבל זה לא סתם. זה כי…" או "זה שאני אומרת לא, לא אומר שאני לא אוהבת, ההפך הוא הנכון…" וכו'.
וכן, לא להתבלבל… אמירת לא או אי הסכמה עם ילדינו אינו אומר חוסר אהבה או הורות לא טובה. זה התפקיד שלנו. כמובן, במקום, בזמן ובמינונים הנכונים.