"זה לא פייר"!! מכירים את המשפט?
ממה הוא נובע? הרי לילדים שלנו יש הכל!! אבל הכל!!
מתי זה נאמר?
בדר"כ כשרוצים משהו ולא מקבלים או ביחס לאח/ות/ים/יות חבר/ה/ים/ות ותחושת חוסר שוויון או יחס לא שוויוני/הוגן .
בהנחה שלילדים שלנו לא חסר דבר – רגשית וחומרית.
אז… מה לא פייר? כלום!!
וכך גם צריך להתייחס למשפט הזה.

לשמוע (תמיד) להגיב (תמיד). לכבד (תמיד) וזהו!!
הרי למשפט אין שחר.
כל אחד מקבל את מה שנכון לו. את מה שהוא צריך.
ולפעמים מבקשים משהו והתשובה היא "לא". וזה בסדר!!
דוגמאות:
"אמא, זה לא פייר שאת לא מרשה ללכת לבריכה היום" תשובה: "אני מבינה את האכזבה אבל היום לא מתאים. יש לך/כם רעיון ליום אחר?"
"זה לא פייר שריקי קבלה עוגה ואני לא" תשובה: "את אכלת גלידה וזה יותר מידי מתוקים ליום אחד".
"זה לא פייר שאסתי יכולה לחזור הרבה יותר מאוחר ממני הביתה" תשובה: "אסתי גדולה ממך בכמה שנים ולכן מותר לה".
"זה לא פייר שכבר צריך להיכנס להתקלח. לא הספקתי כלום היום אחה"צ בבית". תשובה: "בילית שעתיים אצל החברה שלך והגעת רק בערב ולכן היום ניראה לך יותר קצר".
יש ערך גדול לשיח עם הילדים. לא דין וחשבון!! רק תיווך רגשות ומחשבות. למוסס תסכולים. לא "לטאטא אותם" אלא לתת להם מקום. להתייחס. לא לבטל.
הקשבה, הכלה וכבוד הם הבסיס להורות מקדמת אושר. זיכרו שילד ששומע (גם) לא, הוא ילד שלומד גבולות וקבלת סמכות.
אגב, כשמדובר על השוואה לחברים ש"להם תמיד מותר" התשובה: "לכל בית יש את הכללים שלו. אנחנו לא משווים!!".