שייכות. כמה אנחנו זקוקים להיות שייכים!!
במעגלים שמקיפים אותנו – משפחה, חברים, תנועת נוער, עבודה ועוד.
במגזר הדתי (אבל כמובן שלא רק) השייכות היא גם לקהילה. קבוצת שייכות. בימים של אושר ושמחה, וגם בימים טובים פחות…
השבוע, בפעילות של תנועת הנוער של הילדים שלי ראיתי איך קבוצת שווים – בני גילם – הם חיבורים של חוויות משותפות, צרכים ואינטרסים משותפים.
כאשר הילד שלנו מתבודד, לא מזמין או הולך לחברים, נמצא הרבה שעות לבדו (בחדר או מול מסך או… כל אופציה אחרת), הוא "מוותר" (מבחירה או שלא… ) על משהו מאוד מאוד משמעותי בהוויה שלו. בקיום שלו. בהתפתחות שלו.
זה המקום לפתוח אוזניים ועיניים ו… לחפור. אף אדם לא גוזר על עצמו בדידות וחוסר שייכות. זה (כמעט) קיומי.
בגיל ההתבגרות זה יותר מועד לקרות וזה המקום שלנו להיות הכי עירוניים שאפשר . להיות עם יד על הדופק…
שיח אפקטיבי ואיכותי עם הדמויות המשמעותיות בחיינו בכלל ועם ילדינו בפרט הוא סופר חשוב! בואו נדאג לקיים אותו. וכל המרבה, הרי זה משובח.