שאלות על ביישנות ושייכות

1-6, עד כמה החברים שלכם בכיתה מכירים אתכם?"

שאלתי בקבוצת התיכוניסטים שלי, קבוצה תהליכית של "עמותת רקפת" אותה אני מנחה. התשובה היתה חדה, ברורה וחד משמעית. 1!! "חבר'ה, אתם כולם בתיכון וכבר לא מעט זמן עם הכיתה שלכם" הקשיתי. אבל התשובות היו אחידות ומייצגות כל כך את ה"רקפות" שלנו.

– אני יושבת מאחורה. רק שלא יראו אותי.

– לא רוצה שישאלו אותי כלום. הכי טוב.

– החבר'ה בכיתה לא יודעים מי אני בכלל..

– ועוד תשובות דומות.

הביישנות, המופנמות, חוסר הביטחון והפגיעוּת שהרבה פעמים מגיעה מתוך חוויות קודמות שלא היטיבו עמם ואף גרוע מכך, מיקמו אותם מאחורה ולא רק במובן של המיקום הפיזי בכיתת הלימוד.

קרא עוד

פרידה מחבר… התמודדות עם אובדן

איך מספרים לילד בכיתה ו' שהחבר מהכיתה שלו לא התעורר בבוקר. שהוא לא חוזר. שהוא נפטר?

התמודדנו עם השאלה הקשה, ממש לאחרונה!

בעולם של מיילים והודעות וואטסאפ, הודעת האיוב הגיעה אלינו ההורים בהודעת מייל מטלטלת. אחרי שקראתי את ההודעה שוב ושוב, מסרבת לעכל את רוע הגזרה, התחלתי לחשוב על השיח עם הבן שלי.

רפאל היקר התמודד בגבורה עם סרטן אכזרי. כמה רצינו שיבריא, כמה קיווינו…

אז איך מדברים עם הילדים?

קרא עוד

התקפי זעם

מה גורם להתקפי זעם אצל ילדים? חשבתם על זה פעם?

בכלל…. כשילד (וגם אנחנו) מתנהג כפי שהוא מתנהג, יש לזה סיבה. מה הוא אומר לנו בדרכו? איפה זה פוגש אותנו וכיצד עלינו לנהוג?

כהורים, שרוצים למנוע מהילדים שלנו חוויות לא טובות, נעשה כל מה שביכולתנו כדי להרגיע, לנחם, ולהקל ברגע של מצוקה. אך אם נחשוב על זה לרגע…. האם נתנו אקמול על מנת לשכך את הכאב הרגעי או שבאמת פתרנו בעיה?

למה בכלל יש (לילדים) התקפי זעם? ממה זה נובע? אם ננסה להבין זאת, נגיע לשני מוקדים עיקריים: תחרות ותסכול (מול אחי הגדול/קטן, בכיתה ועוד) וציפיות לא ממומשות (רציתי ולא קבלתי, קיוויתי והתאכזבתי ועוד).

קרא עוד

התמודדות עם חולשות של ילדינו

מה כל כך מקשה עלינו להתמודד עם החולשות של הילדים שלנו? הרי לכל אחד (כן!! לכל אחד!!) יש חוזקות וכמובן גם חולשות.

כשהילד שלנו מגיע הביתה עם תעודה נפלאה, יצירה מיוחדת שעשה או ניצח בתחרות וחזר עם מדליה נוצצת גם אנחנו נוצצים… אז למה פנינו נופלות כאשר מגיע הטלפון מהמורה, כאשר יש "סכסוך חברים" בגינה השכונתית או כאשר המורה למוזיקה מתקשרת להגיד ששוב הוא לא התאמן… איפה כל זה פוגש אותנו ההורים? מיד אנחנו שואלים את עצמינו במה טעינו? מה עשינו לא נכון? כל הזמן אנחנו עסוקים בחינוך ילדינו אז למה כך הם מתנהגים? ואז גם עולה השאלה (איך לא?), אנחנו נותנים להם כל כך הרבה וככה הם מחזירים לנו??

קרא עוד

יש לך פוטנציאל..

כמה פעמים שמענו בילדותינו את המשפט "יש לך פוטנציאל ואת/ה לא ממש/ת אותו"? אוף, כמה שהמשפט הזה מעצבן!! האם ילד שלא קם בבוקר או לא משקיע בלימודים הוא עצלן? האם ילד שמכה הוא ילד אלים? האם ילד שפוגע בחבריו הוא לא רגיש או תוקפן? אז זהו שלא!!!

כאשר ילד אינו מתנהג באופן המצופה ממנו או בדרך פוגענית, בדרכו, הוא אומר לנו משהו. התנהגות היא סימפטום של רגש או קושי לא תכונה או אופי. כאשר אנחנו מתייגים ואומרים לילד שהוא עצלן, אלים או לא רגיש (או כל תואר "מחמיא" אחר) אנחנו מקבעים את ה"סטטוס" שלו. מתייגים את ה"תואר" שלו!! קודם כל אצל הילד אבל גם אצלנו. מישם הדרך להיות אכן כזה היא קצרה.

קרא עוד

למה ילד מציק לחבריו?

למה ילד מציק לחברים בבית הספר? לוקח להם דברים מהשולחן? וזה למרות שלא חסר לו דבר…
בכל התנהגות יש את הצד הגלוי ואת הצד הסמוי. הרבה פעמים אנחנו מתנהלים עפ"י צרכים פנימיים. הם לא תמיד מודעים אפילו לנו עצמינו.
זה הזמן לעצור ולדבר על זה. לנסות להבין את הסמוי.

קרא עוד