נידוי ודחיה חברתית בגיל ההתבגרות – כמה נפוץ, כמה קשה…

לאחרונה, בתוך תהליך של הנחיית הורים, מספרת לי אם שהנער המתבגר שלה עבר חוויה מאוד לא פשוטה מול החברים שלו.

החברים תיאמו להיפגש וחלק מהילדים לא רצו שהוא יבוא. הם אפילו עשו מישאל ביניהם כדי לחוש את הלך הרוח בקבוצה.

לבסוף, הוחלט שהנער יוכל להצטרף לאותו בילוי מתוכנן.

חברים קרובים של הנער שיתפו אותו במה שקרה. מה שכמובן פגע בו מאוד ובאמון שלו בבני גילו.

הסיפור קרה בתחילת החופש הגדול. עבר יותר מחודש והנער איבד את הביטחון העצמי שלו. מראה סימנים של דכדוך ואפילו התיאבון שלו נפגע.

אם כי מדובר בנער חברותי בדרך כלל, הוא איבד עניין ביציאה עם חבריו. הוא חש חוסר אמון גדול וחוסר רצון לבלות איתם.

הורים יקרים!

אנא חדדו את כל החושים שלכם. שוחחו עם הילדים שלכם, התעניינו באמת על מה שקורה איתם בימים אלו.

החופש הגדול הוא זמן להרבה עניינים בין בני הנוער.

עודף הזמן, השיעמום, חוסר המסגרת והיעדר הפיקוח (אחרי הכל אנחנו בעבודה), מייצר אינטנסיביות גבוהה בחוויות החברתיות וכמו הדוגמא הזאת, לא תמיד הכל Sweet Sixteen.

הלחץ החברתי בגיל ההתבגרות הוא קשה מנשוא ובהמון מקרים גם ילדים חזקים וערכיים אינם יכולים להתמודד מול הקול האלים הנשמע "בין החבר'ה".

הקול הבריוני, הפוגע, המחרים והמנדה.

הקול שיכול להיות מופנה כלפי הילד שלכם או שהוא עצמו בצד הפוגע.

כן, לגמרי! הילד שלכם יכול [די בקלות] למצוא את עצמו בצד הפוגע. גם אם באופן פסיבי. כאשר הוא נוכח ויודע ולא לוקח צד. לא עושה דבר על מנת למנוע….

חרמות תמיד היו אך היום בעידן הרשתות החברתיות הם עוצמתיים ואכזריים יותר מאי פעם. והבדידות, קשה מנשוא!!

אנא פתחו תקשורת דו כיוונית (דיאלוג. לא מונולוג)!

שימעו אותם. התעניינו. ואז, כוונו אותם.

ראו זאת כדיני נפשות. עבורם ועבור חבריהם.

זה גיל שבו הדרך כל כך לא סלולה, כל כך מבלבלת ולא ברורה.

הם זקוקים לכם כמו אוויר לנשימה. גם אם הם משדרים משהו אחר לגמרי. האמינו לי!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s