שעות שינה בקיץ. נושא טעון.

הורים מדברים המון על כך שבחופש, הימים מתהפכים. שעות השינה מתחילות ומסתיימות מאוחר.

זה פוגש אותי במקום מאוד בסיסי: מוטיבציה.

כשאני שואלת את עצמי מה מניע/מפעיל אותי אני תמיד מגיעה בסוף לשאלה "בשביל מה"? בשביל מה צריך לקום בבוקר? האם יש פעילות, משימה, מחויבות שעבורה כדאי/צריך לקום? אם נחשוב רגע על עצמינו, אנחנו מונעים בעיקר ממוטיבציה פנימית. משהו שעלי לעשות.

אבל אצל הילדים זה אחרת. אין לימודים ולכן, אם אין "משהו על הפרק" (כמו קייטנה, עבודה אצל המתבגרים, טיול וכו'), אין למה ובשביל מה למהר עם ההשכמה.

התחושה שמציפה אותנו של בזבוז זמן ובטלה בלתי נגמרת לא שם אצל הילדים. באמת אין להם עבור מה לקום מוקדם.

אז מה עושים? כרגיל, וכמו כמעט בכל נושא, מדברים את זה.

שיח של תיאום ציפיות בתור התחלה. ואחרי זה, בניה משותפת של לו"ז חופש. מה שחשוב זה שילוב של משימות ואטרקציות וכייף. למשל, בבוקר חוברות עבודה (או משהו "חשוב" אחר), אחה"צ בריכה, בערב ארוחת ערב כייפית. או: בבוקר פרויקט בבית, אחה"צ סרט ובערב משחקי קופסה.

וברור, שמי שעובד (שזה הרוב כמובן) לא יכול להיות כל הזמן עם הילדים. ממליצה לאמץ את המוטו: " זה לא מה שאנחנו לא עושים כשאנחנו לא בבית אלא מה אנחנו כן עושים כשאנחנו כן בבית". זאת לא הכמות אלא האיכות של שעות הביחד. בחיים שלנו אנחנו תמיד מנסים לאזן בין הרצוי למצוי.