מצבי רוח בתחילת גיל ההתבגרות

חברה שיתפה אותי שהבת שלה (בת 12) חווה לאחרונה ירידות במצבי הרוח. היא מתארת אותה כנערה חברותית ומלאת אנרגיות.

ניתן לשייך את זה לכמה סיבות:

ראשית, הגיל. גיל 12 הוא גיל של מעברים. מעבר מיסודי לחטיבה, תחילת מעבר מילדות לבגרות. גיל שהשינויים הרגשיים וההתפתחות הפיזיולוגית מתחילים לתת את אותותיהם. זה הזמן לשיח איכותי ואינטימי של אם ובת. פנים מול פנים, מבט מול מבט, חיוך חם ואוהד עם אמפתיה והכלה. זה הזמן לפתוח נושאים שכבר נוכחים באוויר ולתת להם מקום. כמובן, תלוי בבשלות הרגשית.

שנית, ועל זה הייתי נותנת עוד רגע של מחשבה, הם ההיבטים החברתיים. אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת. "תקופת הקורונה". זמנים של בידוד וריחוק. דווקא בגיל הזה, הצורך החברתי הולך וגדל. זה גיל שבו "קבוצת השווים" (קבוצת גיל דומה) נהיית משמעותית מתמיד. המעמד החברתי מחד ובניית הזהות האישית מאידך מצריכים מאוד את האינטראקציות החברתיות. "רק" הבדידות והניתוק יכולים ליצור ירידות במצב הרוח.

אז מה עושים?? כל מה שאפשר במסגרת ההגבלות. להזמין 2 חברות לישון אצלנו. נסיעה לים עם עוד משפחה/חברים. יציאה לפארק הקרוב לפיקניק עם חברים, ערב "על האש" ועוד. בקטנה, עפ"י ההגבלות אבל לא לוותר.

תחושת השייכות היא קיומית. הקורונה מאתגרת אותנו אבל עדיין, יש מה לעשות. ליזום אינטראקציות חברתיות בתיאום עם הילדים. כל גיל והצרכים שלו. זה חשוב!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s