ברגע שנולד ילדנו הראשון, אנחנו נהפכים באופן מיידי להורים!!
וואו, סטטוס שלא הכרנו קודם. קבלנו מתנה ללא הוראות הפעלה, ללא תעודת אחריות ובוודאי שאין אפשרות להחזיר אם זה לא בדיוק מה שציפינו… אז מה עכשיו? מה היעד שלנו? מה היעד במסע שלנו כהורים… סטטוס מאתגר שכזה. מחייב משהו… ואז, מתחילים הלילות ללא שינה, הבכי (של התינוק וגם ההורמונים תורמים את חלקם…), הגזים, הביקורים בבית מרקחת בשעות שלא ידענו שבכלל פתוח ותהליכי קבלת ההחלטות. כן, כל ההחלטות שצריך לקבל – הנקה (כן/לא?), מטפלת פרטית או משפחתון, להאריך חופשת לידה (כן/לא?), סימילאק או מטרנה ועוד ועוד…
האם יצא לנו לעצור בתוך כל זה ולחשוב מה היעדים שלנו במסע ההורות הארוך הזה שהתחלנו? מה החזון ההורי שלנו? מה הערכים שמובילים אותנו? ההורות מאתגרת ולעתים נראית יותר כמו סיבוב על רכבת הרים שלא מסתיימת ב 30 שניות… עליות וירידות ופיתולים אין סופיים. כל כך קל לאבד את דרכנו. וככל שהם גדלים המורכבויות נהפכות למאתגרות יותר. כעבור 14 שנה (פחות או יותר) זה כבר: עם מי יוצאים? מי החברים שבחרת? מהי שעת החזרה מבילוי? הסתגרות בחדר – להיכנס או לא? נסיגה פתאומית בלימודים, תקשורת חיובית (אם בכלל יש תקשורת) ועוד ועוד…
ההנחיה בשיטת "בשביל ההורות" מאפשרת עצירה וסלילת דרך. הדרך בה אנחנו רוצים לגדל את ילדינו. מה הערכים שמובילים אותנו ואיך מתנהלים כשהערכים מתנגשים? לאן אנחנו רוצים להוביל אותם? איזה כלים אנחנו רוצים לתת להם? עצירה כל כך משמעותית וחשובה במסע ההורות שלנו!!
צורית יהודה - יועצת זוגית, מנחת הורים וקבוצות 