לדעת לקבל ביקורת

מה קורה כשהגננת/מורה פונה אלינו עם קושי שיש לילד/ה שלנו? קושי התנהגותי/ריגשי/חברתי/לימודי …

המון קורה!! בבטן שלנו אנחנו מרגישים התכווצות… ומכיוון שהבאנו אותם לעולם ואחראים עליהם ואוהבים אותם כל כך, לעיתים זה תופס אותנו קצת לא מוכנים ולפעמים זה קצת תוקע… ואז זה נשמע ככה: "את בטוחה שזה הוא הרביץ או שילדים הציקו לו קודם?" או "את בטוחה שקשה לו להבין את החומר בכיתה או שאולי יש בעיה בשיטת ההוראה?" ועוד ועוד.

חיפוש ה"אשמים" (ילד אחר, שיטת הוראה) או הנסיבות למצב. מה המשמעות? מענה לא מתאים או חוסר מענה​ בכלל!​ המשמעות היא שהדבר הכי יקר לנו מתמודד עם משהו ואנחנו לא ​עוזרים לו.

המענה לפעמים ממש פשוט כמו שיחה בבית על מה שקרה היום ולימוד/הקניית כללי התנהגות. תיאום ציפיות. הצבת גבולות. שיח בונה ומקדם. או, קריאה משותפת כדי לתת לו ביטחון בקריאה. לפעמים יש צורך במענה יותר "כבד" כמו אבחון, קלינאית תקשורת, הוראה מתקנת… כשאנחנו מתעלמים/מתכחשים לקושי, הוא לא נעלם. הוא מתעצם!! ואז… הרבה יותר קשה (אם כי אף פעם לא מאוחר מידי) לעזור. האלימות (והתסכול) גדלים, הפערים הלימודים גדלים, ובעקבות זה… משאבי ה"תיקון" גדלים. הילד שלנו צובר חוויות לא טובות, הדימוי העצמי שלו יורד וזה כמו כדור שלג .

אז מה עושים? לוקחים נשימה עמוקה. מקשיבים (עם האוזניים והלב) למה שאומרים לנו. מניחים בצד את רגשי האשם והשאלות (המיותרות גם ככה של "איפה טעיתי") ופונים לעיקר. מה הילד/ה שלי צריך/ה? גם כשהפתרון ממש פשוט, הוא לא פחות הכרחי. היו שם בשבילם, הקשיבו למה שהם אומרים (באופן ברור ו"בין השורות") והתקדמו מישם. הם זקוקים לנו – למציאת מענה ריגשי או לימודי. (גם) בשביל זה יש להם אותנו. כדי להיות שם בשבילם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s