ואי וואי וואי… כמה "שעות משפחה" יש בקיץ?? אינספור שעות שצריך לשרוד ולצאת מהם כך ש"יהיו נכונים" – לנו ההורים וכמובן לילדים שלנו. אוף… זה מאתגר. אז מה עושים?

ראשית, מתכננים את הזמן. מתכננים את החופשה. ואם הילדים מספיק גדולים (מגיל חמש בערך) שתפו אותם בתכניות. הפכו את המשימה הזאת למשפחתית. כאשר הילדים מעורבים בהיערכות והתכנון, זה הופך את זה ליותר שלהם. מה שמביא ליותר שיתוף פעולה…

ואז יש את הפער בגילאים. מה שהמתבגר רוצה לא ממש מתאים לקטנים יותר וההפך. עוד סיבה למסיבה. אבל .. אם כל גיל (פעוטות, יסודיים ועל יסודיים) מקבלים כל פעם מענה אז האחד בא לקראת השני. היום "יום קטנים" מחר "יום גדולים" וכו'. כולם באים כי אנחנו משפחה ול"ביחד" יש ערך גדול מאוד.

ואז יש את סוגיית ההוצאות הלא נגמרות… אז יש לי חדשות נפלאות… גם להיות בבית או לצאת לפארק השכונתי יכולים להפוך לבילוי. תלוי בגישה שלנו ואיך "משווקים" את זה. פיקניק מיוחד, הזמנת חברים/משפחה שאוהבים, שיכשוך במים ועוד הם רק חלק מהדרכים שהופכים את ה"בילוי הזול" לאטרקטיבי. ועוד חדשות נפלאות … להיות בבית רק עם המשפחה המצומצמת (הגרעינית) היא אטרקציה אם הופכים אותה לכזאת. מרתון משחקי קופסא (מתאים לכל גיל), ההורים "נגד" הילדים, הבנים "נגד" הבנות או כל חלוקה אחרת. "על האש", סרט עם פופקורן ועוד. השמים הם הגבול. הכל אפשרי.

העיקר הוא בגישה וב"איך". הזמן המשותף שלנו עם הילדים שלנו הוא מעצב זהות! הוא מפתח את הביטחון ותחושת השייכות שלהם. זה מייצר הזדמנויות לשיח!! החופשות הארוכות הן הזדמנות נפלאה לזמן איכות משפחתית. כל דקה שווה זהב!!