מאוד חשוב לי שהילדים יזמינו אלינו חברים הביתה!!
ראשית, זה מעיד על זה שיש חברים ועוד יותר… שמתאים להם לבוא אלינו.
וגם, אני רואה זאת כהזדמנות לראות את הילד/ים שלי באינטראקציות חברתיות. איך מתייחסים אליו ואיך הוא מתייחס לאחרים.
אם הוא מוביל או מובל, משפיע או מושפע ועוד ועוד.
הזדמנות אמיתית "לפגוש" את הילדים בהקשר קצת אחר. זה חשוב.
ואז, מה קורה לגבולות, סמכות ומשמעת כשיש חברים?

הרי ברור שחשוב לנו לעשות רושם טוב, לתת ל"אורח/ים" הרגשה טובה וגם שהילד שלנו ירגיש בטוב ובנוח.
אז מוציאים צ'ופר נחמד ומציעים להם לשחק ביחד וחשוב לנו שיהיה להם כייף!!
אז איך אוכפים גבולות/משמעת?
בעדינות ורק אם צריך. רוב השיח נעשה לפני ואחרי (אלא אם כן יש משהו שדורש התייחסות מיידית).
מה זאת אומרת? לעשות תיאום ציפיות לפני ולהתייחס לביקור אחרי.
כמו למשל: "כשחבר בא חשוב שתבלו ותהנו ביחד. אין זמן מסך. זה אפשר לעשות לבד. כשחבר בא משחקים ביחד"
או "אני מצפה ממך להתנהג ממש יפה כשבאים חברים. הכללים בבית לא משתנים!"
אחרי הביקור" "נהניתי מאוד לראות אתכם משחקים ושהיה לכם כייף" או "חבל כשכחבר בא אתה מרשה לעצמך להתנהל בצורה שלא מקובלת עלינו בבית.." ועוד.
במידה וההתנהגות לא הלמה את ציפיותינו, דברו על כך. תנו לתחושות שלכם מקום בשיח עם הילד.
אם לא נלמד אותו מה הציפיות שלנו איך ידע? ואם לא נשתף אותו ברגשות שלנו ונשאל אותו על רגשותיו, כיצד ילמד להביע את שלו או להקשיב לאחר?
חשוב לזכור שלא מתפקידינו לחנך ילדים של אחרים!! לכן, אין טעם להיכנס לשיחות משמעת עם החברים. זה לא רלוונטי..
בקיץ, אתגרי ההורות עולים מדרגה. הכל יותר אינטנסיבי…. תתארגנו על עצמכם ועל תחושותיכם. זה מאוד מקל!