שותפות בעשייה

כמה ימים לפני פסח והבית על גלגלים. הניקיונות בשיאם והילדים בחופש…. מסתובבים בין הרגליים…. או שלא…
זה כבר תלוי בנו!!
מתי פעם עצרנו לחשוב על האחריות של הילדים בניהול השוטף של הבית?
מהיום שהם נולדים אנחנו עושים הכל עבורם. ממתי זה יכול להתאזן? מתי גם הם כבר יכולים להיות חלק מהאחריות על הנעשה בבית?

החדשות הטובות הן שזה מגיל מאוד מוקדם. ילדים מטבעם הם מאוד טובים והמעורבות לנעשה בבית מאוד מעניינת אותם.
ככל ש"נדבר את זה" בגיל מוקדם יותר כך הם יגדלו לתוך האווירה הזאת.
כאשר אנחנו מלמדים את הילדים שהבית הוא שלנו (המשפחה) ולא רק שלנו (ההורים) הם מפנימים זאת.
זה לא צריך להתחיל בפסח. זה צריך להיות לאורך כל השנה!!
מהורדת הצלחת מהשולחן אחרי הארוחה, פינוי הזבל, שטיפת כלים, שטיפת הבית וכו'. כל דבר עפ"י הגיל והיכולת.
וכרגיל, אני חוזרת על כך שהדוגמה האישית שלנו היא הדרך הטובה ביותר ללמד אותם כיצד להתנהל.
בעלי ובני הלכו ביחד לנקות את האוטו. בני ואני ארגנו וניקינו ביחד את המחסן. ביחד אנחנו מנקים את המטבח. אם ברור שהשבוע כולנו פועלים עבור הכנת הבית לחג ובשבוע הבא נעשה כייף, זה נותן אופק ויש למה לחכות.
ועוד דבר… תגדירו את הציפיות שלכם. "דברו אותם" בפורום המשפחתי. לקראת היציאה לחופשה, בארוחת ערב משפחתית…
אנחנו לא מגיעים עם "גזירות" אלא מתוך שותפות ומעורבות. עם רצון להשמיע אך לא פחות עם מוכנות לשמוע.
הזמן איכות והביחד, גם במשימות הבית, הם עוד דרך לשדרג את ההורות שלנו. בדוק!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s