שאלתי ילדים בכיתה ו' מה ייקחו איתם לאי בודד. אחד הילדים אמר "מיטה ובחורה". אני מזכירה .. ילד בכיתה ו'.
ואני שואלת את עצמי מה קרה ל"ילדים של היום" והתשובה היא שלילדים לא קרה כלום!! העולם שבו הם גדלים השתנה. השיח השתנה והחשיפה האינסופית לתכנים לא מותאמים השתנה.
במאה ה 21 נפרצו הגבולות. הגבולות בין "עולם המבוגרים" ל"עולם הילדים" היטשטש עד מצב של אובדן (כמעט) מלא.

ילד שאומר את זה לא יודע להבחין בין מה שראוי להגיד ומה לא, לא יודע להבחין במשמעויות של מה שהוא אומר ושלא נתבלבל… הוא לא "קיבל" את זה בבית הספר, הוא "הביא" את זה מהבית!!
בית שבו אין גבולות בין מה שאומרים ומה שלא אומרים. בית שבו המשפט "Not infront of the children "  לא קיים. הוא ילד שלא מוגן במקום שבו הוא אמור להיות הכי מוגן!! הבית שלו!!
שפה ותקשורת מתחילים בבית!! בהפרדה מאוד ברורה בין עולמות תוכן ראויים ללא ראויים. ילד בן 11, שממש מתחיל את תהליך ההתבגרות שלו, שבוודאי עוד לא יודע את המשמעויות של חיבור בין מיטה ובחורה (בטח לא במובן הטהור וה"נכון" שלו) הוא ילד שיצטרך המון הכוונה על מנת לא לקחת את התכנים האלה למקומות פוגעניים. ילד שיצטרך ללמוד שבחורה זה לא חפץ שאורזים כמו מזון ואוכל. אני מודה שאותי זה מדאיג.
רק לפני כמה חודשים נחשפנו למקרה מזעזע בו נערים (הגדולים ממנו ממש במעט) פגעו בנערה בת גילו פגיעה שכמעט אין דרך לשקם…
בזמן שילדים אחרים חושבים לקחת מזון, שתיה, בגדים ואיך לא … טלפון ומטען כמובן (וזה כבר לפוסט אחר), הוא לוקח מיטה ובחורה….
זה הזמן לעשות חושבים ולהחזיר את השיח הראוי והמכבד – קודם כל הביתה ומישם, לחברה שלנו בכלל.