כל הזמן מדברים על זה שפינוק יתר הוא לא טוב.
אז מה זה אומר? שבכלל אי אפשר לפנק?? ואם כן, אז מה המינונים??
אז קודם כל…. ברור שמותר לפנק. זה אפילו מבורך השאלה היא איך וכמה.
אני מסכימה עם זה שפינוק יתר מזיק. ופינוק נמדד עפ"י הנורמות המורגלות בבית. יש ילד שיקבל גלידה וירגיש שפינקנו אותו ויש ילד שיקבל לונה פארק ויתאכזב.
כרגיל, מה שאנחנו מרגילים את הילדים שלנו זה מה שהם יכירו וידעו להעריך. אם השיח המשפחתי כולל גבולות ומסגרת ברורה, אין כמו פינוק על מנת לפרגן ולתת הרגשה טובה.
וזאת מטרת הפינוק. לתת הרגשה טובה. זה לא פיצוי ולא תרופה "לריפוי" רגשי אשם שלנו.
אגב, אם פינוק הוא דרך חיים ולא משהו מיוחד, הוא מאבד את ערכו.

ארוחת ערב אוכלים בבית! אם מידי פעם אוכלים בחוץ או מזמינים אוכל זה פרגון ופינוק.
בשעה X הולכים לישון! אם מידי פעם הולכים לישון מאוחר יותר זה פרגון או פינוק.
לא כל פעם שהולכים לקניון צריך לקנות גלידה או צ'ופר! מידי פעם, בכייף!! זה פרגון אות פינוק.
ככה זה עובד. אנחנו מכתיבים את התדירות וסוג הפינוק.
הרעיון הוא התחושה הטובה שאנחנו נותנים ולכן אין צורך בדרכון בשביל זה…
ולמען הסר ספק, פינוק לא שווה אהבה!! כמעט אין קשר!!
אגב, באנגלית פינוק זה SPOIL שהתרגום זה… לקלקל.